The New Housing Minister's Plans

Today, all the new ministers took their positions in their ministries.

At the "changing of the guard" ceremony in the Housing Ministry, incoming Minister Uri Ariel (HaBayit HaYehudi) asked outgoing minister Ariel Atias (Shas) if the Housing Ministry is responsible for preparing  plans for the construction of the Beit Hamikdash.  Atias answered , "That would require Obama's permission."

Uri Ariel responded immediately, "The only One whose permission we need is HaKadosh Baruch Hu."

I sure am glad I voted for this man!!!

Everyone's a rabbi

My son described the following from his bus ride to Yeshiva:

Bus driver and passenger are discussing water filters and bottled water.  Passenger says that she uses bottled water, as she cannot use the Tami 4 system on Shabbat.  She explains why she thinks there is a problem.  Bus driver explains how to get around it.  Woman and bus driver engage in long argument over whether his solution is halachically acceptable.

Woman was not specifically dressed "frum".

Bus driver was Arab.

love it love it love it

Birkat Ha'ilanot

Today is Rosh Hodesh Nissan.   

Every Rosh Hodesh, I love seeing thousands of kids (and teachers and even some regular parents) dressed in Shabbat Clothing, as we are all One Nation, marking the Same Calendar.  Rosh Hodesh Nissan IS the Mitzva of using Our Calnedar, so it is that much more special today.

Additionally, on Rosh Hodesh Nissan, we see those thousands of students out there - walking down the street - all morning, as classes and preschools go for a walk to find a fruit tree in bloom.  (PS - we have here in our garden, the pear tree has flowers, as does the grapefruit tree.)

The text of the beracha is 

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם"

The Daat website has a page with information about the beracha and pirkei tehillim and other tefillot that people say at the same time:

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3133

הלוואי והיו מלמדים על ספירת העומר....

לקראת פסח, ילדינו זוכים לחופשה ארוכה מ-9 ימי לימוד לפני החג.   

המציאות הזאת מרגיזה אותי מהרבה סיכות, וכאן אציין רק אחת מהן.

ביום השני של חג הפסח, מתחילים אנו לספור את ספירת העומר.  תקופה זו, שהיתה פעם "תקופת זיו" וחגיגה ארוכה של הכרת הטוב על תחילת הקציר, הפכה בעת חורבן בית המקדש השני לתקופהת אבלות.   

אבלות אצל יהודים מורגשת בשללל של מצוות ומנהגים, שהם חשובים כדי שלא נשכח את האבלות.

אבל המהות של האבלות אינה מסתכמת בערימת "לא תעשה"ים, אלא הנמהגים הללו באים לפתוח את עניינו למהות האמיתית, מין "כדי שהילדים ישאלו".

ואם הילד ישאל, וגם אם לא - "את תפתח לו", "מדוע אין אנו מסתפרים או מתחתנים בימי האביב היפים?", התשובה היא לא רק  "להזכירנו כי לא נהגו כבוד זה לזה".   

התשובה לא נגמרת שם.  כתוב בתלמוד: "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא א, א). אנחנו מתאבלים כי, בעצם, אילו היה בית המקדש נבנה אתמול, לדור שלנו היום, מגיע שיוחרב.

ולמה?

אולי מפני שאנחנו עדיין לא יודעים לכבד נכון אחד את השני?

אולי בגלל שאנחנו , בהתלהבות של הכנות לחגים, לוקחים עגלות מהסופר לבית שלנו, בי רשות ובלי להחזיר?   

אולי מפני שבהתלהבות של הכנות לחג, אנחנו לא מספיק סבלניים בעמידה בתור בחנות ומלחיצים קונים אחרים או מבישים את המוכרים?

אני לא נביאה, ואני בטוחה כי יש לי אישית הרבה ענייני כבוד להשתפר בהם.   אבל הייתי מאד רוצה לראות, בתקופה שלפני ספירת העומר, וכמובן עוד יותר בתקופה, שלימודי התקופה יתמקדו בהלכות הקשורות לכבוד לאחר ולממונו.   במקום שנקבור את עצמינו במנהגי האבלות, נתעמק ואח"כ נתעלה בתיקון שיוביל לבניין.

מבחינת כבוד למורה, נראה לי כי אפשר לכבד אותם בדרכים אחרות, ולא בימי חופשה מיותרים ומטריחים כל-כך, שגורמים להורים רבים לקלל את הסתדרות המורים.....