אני אוהבת לחלום. זה הרבה יותר כיף מאשר להתמודד עם המציאות.
היום אני חולמת על חופשות. הבן שלי בחופש מהלימודים עקב השלג בירושלים - הוא לומד בירושלים. וזה מזכיר לי את כל החופשים שיש מהלימודים, וכיצד החופשים האלו כל כך לא מתאימות ללוח החופשות של הורים עובדים. וגם, יש חופשים שפוגעים בחינוך של הילדים עצמם.
ניתחתי את אי-ההתאמה כדלהלן:
- כל החופשים הם על פי לוח השנה היהודי. מעולה. אבל, יש חריגה אחת- החופש הגדול בקיץ. צריך גם אותה לקבוע לפי התאריך העברי, כדדי שהילדים יספיקו להתרגל לשנת הלימודים וגם ללמוד משהו לפני שיוצאים לחופש של חגי תשרי. לכן, אני מציעה שהחופש הגדול יתחיל על-פי תאריך עברי (עליו נדון אח"כ), ויסתיים בר"ח אלול (או ב' או ג' , למה לקלקל ראש חודש)
- ערבי שבת. מסתבר שמבוגרים עובדים רק 5 ימים בשבוע. מדוע ילדינו צריכים לעבוד 6 ימים? לילד ששומר שבת, מתפלל במניין, לומד עם אמא שלו פרשת השבוע , עוזר לאבא עם שטיפת הכלים, ואולי אפילו מגיע לתנועת נוער, מתי הוא אמור לנוח קצת? רוב ההורים העובדים הינם מורים, קרי יהיו מעט מאד הורים שייתקעו בלי בייביסיטר אם יבטלו לימודים ביום ששי. אבל מאחר וישנם הורים כאלו, אני מציעה שיום ששי יהיה יום של העשרה , למידה חווייתית, אומנויות, קבלת שבת, חברתאות, התנדבויות וכו', שיאפשרו לילדים להינות מאותו יום, אבל להבריז לפעמים מבלי לחשוש. תיכוניסטים יכולים להפעיל את ילדי הגנים ולעזור בבית הספר היסודיים בתורנות - דבר שיעצים את כולם.
- ערבי חג ואסרו חג, חנוכה, ושני ימי הפורים. משום מה, אין לימודים בימים אלו, למרות שכל הורה עובד שאינו מורה כן חייב להגיע לעבודה. ראש הממשלה מנסה לראות כיצד יוכל להוריד כמה ימי עבודה כדי לתת סופשבוע ארוך גם לשומרי השבת, ובכך להעצים את התא המשפחתי, לאחד את הציבורים השונים, ובכלל להעלות את רמת החיים של כולנו. אני מציעה שימים אלו יהיו ייחשבו כמו חולו של מועד - קרי על חשבון חצי יום חופש. הדבר יאפשר להורים להינות עם ילדיהם, למשפחות מורחבות להיפגש, ובכלל להוריד את הלחץ.
- החופש הגדול וימי ראשון חופשיים. אוקיי, אני מודה. דלתי בארץ רווחה, שם היו "חגים ציבוריים" ב-4 או 5 ימי שני (המקביל ליום ראשון שלנו) בשנה, בקיץ. כל יהודי ניצל את ימים אלו, כולל הדוסים הכי דוסיים. (כן, התכוונתי לך, אבא!) אני מציעה שימי הראשון בשבוע של חודש אב יוכרזו כימי "חג ציבורי". - ואם חלילה בתחילת חודש אב הבא עלינו לטובה נהיה עדיין באבלות (איך אפשר אפילו לחשוב ככה???), אז אני חושבת שיום הראשון באותו שבוע יהיה יום מעולה ללימוד מעמיק הורים וילדים כיצד אנחנו יכולים ליצור חברה צודקת יותר, על פי מצוות התורה, כדי לזכות בגאולה.
- ערב-ערב-ערב-ערב-ערב-פסח. לא נעים לי כלפי ציבור המורים בישראל אבלאני חייבת לומר - מדובר כאן בעבירה של ממש. ילדינו זכאים ללמוד יותר על תקופת העומר מאשר "אסור לשמוע מוזיקה". מגיע להם ללמוד עד יומיים-שלושה לפני ערב החג, כדי להבין לעומק את אווירת החג שצריך להיות בין פסח לעצרת, וכן את הקשר בין "לא נהגו כבוד זה לזה" לבין הכנות לל"ג בעומר - לפני שמתחילים לגנוב עגלות מהסופר כי הילדים בחופש כבר ואין מי שמשגיח עליהם. שוב, אפשר לעשות יום-יומיים של פעילות התנדבותית ולנצל את התלמידים הבוגרים לעזור עם הקטנים. אבל לשלוח ילדים ל-10 ימים בלי השגחת מבוגרים, דווקא בימים הכי לחוצים עבור הוריהם שצריכים גם לעבוד וגם להתכונן לחג וגם לנקות את הבית , האוטו, בית הכנסת והדירה של סבתא-רבא, זה פשע. אותו דבר נכון לגבי הימים שבין כיפור לסוכות. לילדים שלנו מגיע ללמוד על החג, לראות כיצד בוחרים 4 מינים, לקשט סוכות של קשישים וחולים וכו'.
אני שוקלת להבטיח את קולי בבחירות הקרובות למפלגה שתציע את השינויים האלו, אבל למדתי כבר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד.
היום אני חולמת על חופשות. הבן שלי בחופש מהלימודים עקב השלג בירושלים - הוא לומד בירושלים. וזה מזכיר לי את כל החופשים שיש מהלימודים, וכיצד החופשים האלו כל כך לא מתאימות ללוח החופשות של הורים עובדים. וגם, יש חופשים שפוגעים בחינוך של הילדים עצמם.
ניתחתי את אי-ההתאמה כדלהלן:
- כל החופשים הם על פי לוח השנה היהודי. מעולה. אבל, יש חריגה אחת- החופש הגדול בקיץ. צריך גם אותה לקבוע לפי התאריך העברי, כדדי שהילדים יספיקו להתרגל לשנת הלימודים וגם ללמוד משהו לפני שיוצאים לחופש של חגי תשרי. לכן, אני מציעה שהחופש הגדול יתחיל על-פי תאריך עברי (עליו נדון אח"כ), ויסתיים בר"ח אלול (או ב' או ג' , למה לקלקל ראש חודש)
- ערבי שבת. מסתבר שמבוגרים עובדים רק 5 ימים בשבוע. מדוע ילדינו צריכים לעבוד 6 ימים? לילד ששומר שבת, מתפלל במניין, לומד עם אמא שלו פרשת השבוע , עוזר לאבא עם שטיפת הכלים, ואולי אפילו מגיע לתנועת נוער, מתי הוא אמור לנוח קצת? רוב ההורים העובדים הינם מורים, קרי יהיו מעט מאד הורים שייתקעו בלי בייביסיטר אם יבטלו לימודים ביום ששי. אבל מאחר וישנם הורים כאלו, אני מציעה שיום ששי יהיה יום של העשרה , למידה חווייתית, אומנויות, קבלת שבת, חברתאות, התנדבויות וכו', שיאפשרו לילדים להינות מאותו יום, אבל להבריז לפעמים מבלי לחשוש. תיכוניסטים יכולים להפעיל את ילדי הגנים ולעזור בבית הספר היסודיים בתורנות - דבר שיעצים את כולם.
- ערבי חג ואסרו חג, חנוכה, ושני ימי הפורים. משום מה, אין לימודים בימים אלו, למרות שכל הורה עובד שאינו מורה כן חייב להגיע לעבודה. ראש הממשלה מנסה לראות כיצד יוכל להוריד כמה ימי עבודה כדי לתת סופשבוע ארוך גם לשומרי השבת, ובכך להעצים את התא המשפחתי, לאחד את הציבורים השונים, ובכלל להעלות את רמת החיים של כולנו. אני מציעה שימים אלו יהיו ייחשבו כמו חולו של מועד - קרי על חשבון חצי יום חופש. הדבר יאפשר להורים להינות עם ילדיהם, למשפחות מורחבות להיפגש, ובכלל להוריד את הלחץ.
- החופש הגדול וימי ראשון חופשיים. אוקיי, אני מודה. דלתי בארץ רווחה, שם היו "חגים ציבוריים" ב-4 או 5 ימי שני (המקביל ליום ראשון שלנו) בשנה, בקיץ. כל יהודי ניצל את ימים אלו, כולל הדוסים הכי דוסיים. (כן, התכוונתי לך, אבא!) אני מציעה שימי הראשון בשבוע של חודש אב יוכרזו כימי "חג ציבורי". - ואם חלילה בתחילת חודש אב הבא עלינו לטובה נהיה עדיין באבלות (איך אפשר אפילו לחשוב ככה???), אז אני חושבת שיום הראשון באותו שבוע יהיה יום מעולה ללימוד מעמיק הורים וילדים כיצד אנחנו יכולים ליצור חברה צודקת יותר, על פי מצוות התורה, כדי לזכות בגאולה.
- ערב-ערב-ערב-ערב-ערב-פסח. לא נעים לי כלפי ציבור המורים בישראל אבלאני חייבת לומר - מדובר כאן בעבירה של ממש. ילדינו זכאים ללמוד יותר על תקופת העומר מאשר "אסור לשמוע מוזיקה". מגיע להם ללמוד עד יומיים-שלושה לפני ערב החג, כדי להבין לעומק את אווירת החג שצריך להיות בין פסח לעצרת, וכן את הקשר בין "לא נהגו כבוד זה לזה" לבין הכנות לל"ג בעומר - לפני שמתחילים לגנוב עגלות מהסופר כי הילדים בחופש כבר ואין מי שמשגיח עליהם. שוב, אפשר לעשות יום-יומיים של פעילות התנדבותית ולנצל את התלמידים הבוגרים לעזור עם הקטנים. אבל לשלוח ילדים ל-10 ימים בלי השגחת מבוגרים, דווקא בימים הכי לחוצים עבור הוריהם שצריכים גם לעבוד וגם להתכונן לחג וגם לנקות את הבית , האוטו, בית הכנסת והדירה של סבתא-רבא, זה פשע. אותו דבר נכון לגבי הימים שבין כיפור לסוכות. לילדים שלנו מגיע ללמוד על החג, לראות כיצד בוחרים 4 מינים, לקשט סוכות של קשישים וחולים וכו'.
אני שוקלת להבטיח את קולי בבחירות הקרובות למפלגה שתציע את השינויים האלו, אבל למדתי כבר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד.
No comments:
Post a Comment